אלביט מערכות בע"מ נ' נעאמנה - פסקדין

פסק דין

בפני תובענה בסדר דין מהיר בנוגע לתאונה מיום 9.4.2012 (להלן: "התאונה"). בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין :

התובעת היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב בו נהג מר סרגיי גורנוסטייב (להלן: "התובעת", "רכב התובעת" ו-"נהג התובעת").

הנתבע, מר מאזן נעאמנה, היה במועדים הרלבנטיים בשל רכב טנדר (להלן: "הנתבע" ו-"רכב הנתבע").

אין חולק כי במועד התאונה, נפגע רכב התובעת בסמוך לכניסה לחניון פנורמה במרכז הכרמל.

התובעת טוענת כי הפגיעה ארעה עקב נהיגתו הרשלנית של הנתבע, והנתבע מכחיש את הטענה כאמור.

בפני העידו נהג התובעת, הנתבע ואשת הנתבע, הגב' מרים נעאמנה (להלן: "אשת הנתבע").

לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים :

ראשית, עדותו של נהג התובעת אמינה, עקבית והגיונית יותא מעדות הנתבע.

שנית, עדות נהג התובעת, לגבי כך שהנתבע ניסה לעקוף אותו בעודו ממתין בתיר להכנס לחניון עולה בקנה אחד עם התמונות של הפגיעות של רכב התובעת. לעיתים התמונות אינן חד משמעיות, אך זהו אחד מהמקרים בהם התמונות מלמדות בבירור על כך שרכב הנתבע "משך" את החלק הקדמי של רכב התובעת ו"תלש" אותו ממקומו. לשיטת הנתבע, רכב התובע היה זה אשר הגיח מהחניון ופגע בו – אך לו כך היו פני הדברים – לא היינו רואים "תלישה" שכזו ברכב התובעת (אלא פגיעת מעיכה).

שלישית, הנתבע טען כי רכב התובעת יצא מהחניון ופגע בו שעה שניסה להשתלב בתנועה, אך במהלך הדיון התברר כי במקום הנטען לא ניתן לצאת מהחניון אלא רק להכנס אליו. כאשר נשאל הנתבע כיצד הוא טוען שנהג התובעת יצא מהחניון שעה שיש במקום רק כניסה, השיב שיכול להיות שהוא ניכנס ומיד עשה פנית פרסה ויצא בחזרה. תשובה זו אינה הגיונית, אינה אפשרית מבחינת תנאי המקום (כפי שעולה מהתמונות) וניתנה רק על מנת לנסות ולספק תשובה לקושי שעולה מגרסת הנתבע.

רביעית, טענתו של נהג התובעת לפיה לאחר התאונה הציע הנתבע לתקן את רכב התובעת במוסך השייך למקורביו לא נסתרה (עמ' 1 שורה 25), ויש בה כדי ללמד על הלך רוחם של הנהגים מיד לארח התאונה, דהיינו – על הבנתו של הנתבע לגבי אחריותו.

חמישית, יש לראות כי הנתבע מודה שהוא לא הסכים לתת לנהג התובעת את פרטיו לאחר התאונה ומסביר כי היה זה בשל שהוא "התבלבל" (עמ' 3 שורה 5).

לכן, מצאתי כי גרסת התביעה הוכחה במאזן ההסתברויות האזרחי, למרות שגרסת הנתבע נתמכה בגרסת אשת הנתבע.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 9,690 ₪ נכון להיום, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ + מע"מ כחוק, ובתוספת החזר אגרת בית המשפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: